חשבתם פעם איך מתנהגת אש של מדורה? היא תמיד מטפסת ועולה כלפי מעלה. אבל כדי להסביר לנו מה קורה כשה' כועס מאוד על מעשים רעים, התורה מציירת לנו תמונה של אש שמתנהגת לגמרי אחרת. המילה קָדְחָה פירושה בערה והתחממות, והמילים כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי מתארות כעס עצום שבוער כמו להבה. זו כמובן לא אש רגילה שאפשר לגעת בה, אלא דרך לתאר כוח חזק מאוד.
בניגוד לאש רגילה, האש הזו יורדת עמוק למטה אל בטן האדמה, כפי שכתוב וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית. משם היא עולה ופוגעת בארץ ישראל, וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִֽיבֻלָהּ, כלומר היא פוגעת באדמה ובתבואה שצומחת בה, מה שעלול לגרום לחוסר באוכל. לבסוף נאמר וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. האש מגיעה אל הבסיס העמוק שעליו עומדים ההרים החזקים ביותר. התיאור הזה עוזר לנו להבין שאי אפשר פשוט לברוח או להסתתר מפני ה', גם לא בתוך מבצרים חזקים או במערות עמוקות מתחת להרים. הכל תמיד גלוי לפניו, ואי אפשר להתחמק מהאחריות על המעשים שלנו.