יצא לכם פעם לראות איך ציפור גדולה וחזקה שומרת על הגוזלים הקטנים שלה? התורה מספרת לנו שה' מנהיג את עם ישראל ממש כמו נשר שדואג לילדים שלו באהבה וברחמים. למרות שהנשר הוא מלך העופות ויש לו כוח אדיר, כשהוא מתקרב לבית שלו הוא מתנהג בעדינות רבה. הוא לא נכנס לקן בבת אחת כדי לא להבהיל את הגוזלים, אלא יָעִיר אותם לאט לאט. הוא מכה בעדינות בכנפיים על הענפים כדי שהם יתעוררו בהדרגה ויהיה להם כוח לקבל אותו. בדיוק כך ה' הוציא את בני ישראל ממצרים. הוא לא גאל אותם ברגע אחד פתאומי, אלא לאט ובהדרגה, כדי שהם לא ייבהלו ויוכלו להתרגל לבשורות הטובות.
כשהנשר שומר על הגוזלים הוא יְרַחֵף מעליהם. הוא לא יושב עליהם בכל הכובד שלו, אלא מרחף באוויר, נוגע ולא נוגע, כדי לשמור עליהם וללמד אותם לזוז. ככה ה' שמר על עם ישראל במדבר בעזרת ענני הכבוד שהקיפו אותם מכל צד והגנו עליהם.
כשהנשר רוצה להעביר את הגוזלים ממקום למקום, הוא לוקח אותם ומרים אותם על אֶבְרָתוֹ, שזו העצם החזקה של הכנף. רוב הציפורים מחזיקות את הגוזלים שלהן למטה, בין הרגליים, כדי להגן עליהם מעופות אחרים שעפים מעליהן. אבל הנשר עף הכי גבוה מכולם. הוא לא פוחד מאף עוף אחר, אלא רק מאנשים למטה שעלולים לזרוק עליו דברים. לכן הוא שם את הגוזלים על הגב שלו, כאילו הוא אומר: "עדיף שאני איפגע ולא הילדים שלי". כך ה' הגן על בני ישראל בקריעת ים סוף, כשהמצרים רדפו אחריהם וניסו לפגוע בהם. הנשר לא רק שומר על הגוזלים, אלא גם מחנך אותם לקפוץ אל הכנפיים שלו באומץ וללמוד לעוף בעצמם. כך ה' העביר את עם ישראל במדבר כדי לחנך אותם, ללמד אותם להאמין בו וללכת אחריו מתוך בחירה וביטחון מלא.