קרה לכם פעם שמישהו עמד לספר לכם משהו ממש חשוב, ורגע לפני שהוא התחיל הוא ביקש מכם להקשיב היטב ואפילו להשתתף? זה בדיוק מה שמשה רבנו עושה רגע לפני שהוא אומר לעם ישראל את שירת האזינו. משה מסביר להם שהוא הולך לספר על הגדולה של ה', והוא מבקש מהם: כִּי, כלומר בזמן ש..., שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא, כשאני אזכיר את שמו של ה' ואספר על המעשים שלו, אתם צריכים להגיב. איך תגיבו? הָבוּ גֹדֶל, תנו לו כבוד, שבחו אותו והודו לו על כל מה שהוא עושה.
משה יודע שהוא עומד להגיד לעם גם דברים שאולי יהיה קצת קשה לשמוע, כמו תוכחות ואזהרות על מה שיקרה אם הם יעשו טעויות. לכן הוא מזכיר להם מראש שגם כשקשה, וגם כשמקבלים עונש שנועד לעזור לנו לתקן את המעשים שלנו, צריך תמיד לזכור שה' הוא צודק, הוגן ומלא ברחמים. משה עצמו נותן דוגמה אישית, כי למרות שהוא נענש ולא זכה להיכנס לארץ ישראל, הוא עדיין משבח את ה' ומקבל עליו את הדין באהבה.
מהמילים המיוחדות האלה של משה אנחנו לומדים עד היום הלכות חשובות מאוד. מכיוון שמשה ביקש לתת כבוד לפני שמזכירים את התורה של ה', אנחנו לומדים שחובה לברך את ברכות התורה לפני שאנחנו מתחילים ללמוד. מכאן גם לומדים את החובה שלנו לענות אמן או לשבח את ה' כשאנחנו שומעים מישהו אחר מברך, ממש כמו שעם ישראל התבקש לעשות כששמע את משה.