דברים, פרק ל״ב, פסוק י״ט

כאשר וַיַּרְא ה' את מעשיהם הרעים ויהירותם של העם ולא מצא בהם כל זכות, הוא הגיב בתחושת מיאוס, דחייה וכעס רב, ובכך וַיִּנְאָץ אותם. תגובה חריפה זו נובעת מִכַּעַס על כך שהחוטאים הם בָּנָיו, שכן מרידה של ילדים באביהם כואבת הרבה יותר מבגידתם של זרים. הציון המיוחד של המילה וּבְנֹתָיו בא להדגיש את חלקן הפעיל והמוביל של הנשים בעבודת האלילים ואת השפעתן על הגברים. מנגד, יש המפרשים כי המילים בָּנָיו וּבְנֹתָיו אינן מתארות את החוטאים עצמם, אלא את הילדים הקטנים שנושאים בעונש על פשעי הוריהם, או את הצדיקים הסובלים מדיכוי הרשעים שעליהם ה' כועס.