ה' משתמש בלשון שבועה אנושית כדי לאשרר את הבטחתו להעניש את אויבי ישראל. באומרו כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, הוא מרים כביכול את ידו אל כיסא הכבוד ונשבע בעצמו. ההכרזה וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם מדגישה כי בניגוד לבשר ודם הממהר לנקום לפני מותו, ה' הוא נצחי ולכן יכול להמתין לזמן הראוי ביותר להיפרע מן הרשעים. מנגד, יש המסבירים כי נשיאת היד אינה מסמלת שבועה, אלא את הרגע שבו ה' מגייס את כוחות השמים כדי להוציא לפועל את רצונו ולהביא ישועה שלמה לעמו.
דברים, פרק ל״ב, פסוק מ׳
פרשת האזינו
כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.