יצא לכם פעם לדמיין חיה שיש לה כוחות מיוחדים של שתי חיות שונות לגמרי? כשמשה מברך את שבט יוסף, הוא מדמה את המנהיג החשוב שלהם בדיוק לשילוב המנצח הזה. משה קורא למנהיג שייצא מהשבט, הלוא הוא יהושע בן נון, במילים בְּכוֹר שׁוֹרוֹ. למה דווקא שור? כי השור נחשב למלך של חיות המשק, הוא מלא בכוח ועוזר לגדל המון תבואה ומזון. בנוסף לכוח הרב, יש ליהושע גם הָדָר לוֹ, כלומר יש לו יופי, כבוד ומלכות מיוחדת שמשה העביר אליו.
אבל לשור יש חיסרון אחד, הקרניים שלו קצרות ולא כל כך יפות. לכן משה מוסיף את המילים וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. הראם הוא חיה עצומה ואגדית שיש לה קרניים ארוכות, יפות ובולטות למרחקים. הברכה של שבט יוסף מחברת את הטוב משני העולמות: יש להם את הכוח האדיר של השור, יחד עם היופי והטווח הארוך של קרני הראם. בתנ"ך, קרניים הן סמל לכוח גדול ולניצחון. בעזרת הכוח הזה, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ. יהושע השתמש בכוח העצום הזה כדי לכבוש את ארץ ישראל מידי המלכים ששלטו בה. למרות שארץ ישראל היא רק מקום אחד, היא הייתה כל כך חשובה עד שלכל מלכי העולם היו בה ארמונות ונחלות. לכן, הניצחון של יהושע בארץ נחשב ממש כמו ניצחון על כל המעצמות עד קצוות העולם.
בסוף הברכה משה מגלה לנו מי הן שתי הקרניים החזקות האלו כשהוא אומר וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. הקרניים מסמלות את שני השבטים שיצאו מיוסף: אפרים ומנשה. אפרים הוא האח הצעיר, אבל הוא זוכה להצלחה עצומה של עשרות אלפים שנקראים רבבות, בזמן שמנשה האח הבכור זוכה לאלפים. זה בדיוק ממשיך ומגשים את הברכה המפורסמת שסבא יעקב נתן להם בעבר, כשהבטיח שהאח הצעיר יגדל ויצליח אפילו יותר מאחיו הגדול.