יצא לכם פעם לעשות עבודה משותפת עם חבר, כשכל אחד מכם עושה בדיוק את מה שהוא הכי טוב בו, ויחד אתם הופכים לצוות מנצח? משה רבנו מברך שני אחים, זבולון ויששכר, שיש ביניהם שותפות מיוחדת במינה. זבולון היה סוחר חרוץ, ובכסף שהרוויח הוא דאג לפרנס את אחיו. בזכות העזרה הזו, יששכר יכול היה להקדיש את כל הזמן שלו ללימוד תורה. משה נותן כבוד לזבולון ומברך אותו ראשון, כי התורה של יששכר קיימת בזכות התמיכה של אחיו.
משה אומר לזבולון שְׂמַח בזמן שאתה בְּצֵאתֶךָ, כלומר כשאתה יוצא להפליג באוניות כדי לסחור. בדרך כלל, אדם שיוצא לדרך ארוכה בים דואג מהסכנות, ושמח רק כשהוא חוזר הביתה בשלום. אבל זבולון יכול להיות רגוע ולשמוח כבר ברגע היציאה, כי הוא בטוח שהתורה של יששכר שומרת עליו ומגינה עליו בדרך. לעומת זבולון שיוצא החוצה אל הים, הברכה של יששכר היא להיות בְּאֹהָלֶיךָ. הכוונה היא לאוהלים של לימוד התורה, המקומות שבהם יששכר יושב ולומד בחכמה. כך שני האחים משלימים זה את זה, ועוזרים אחד לשני להצליח.