חשבתם פעם איך זה מרגיש למצוא אוצר יקר שמתחבא בתוך הים? הברכה של שבטי יששכר וזבולון מספרת על שותפות מופלאה בין שני אחים. זבולון עבד קשה במסחר בים הגדול, ומהכסף שהרוויח עזר לפרנס את שבט יששכר, כדי שיוכלו לשבת וללמוד תורה בשקט. בני יששכר היו חכמים גדולים שידעו לחשב בדיוק מתי חלים החגים. לכן, הם וזבולון היו קוראים לכל העמים, כלומר לכל שאר שבטי ישראל, לעלות יחד אל הר הבית שבירושלים כדי לחגוג את החגים. כשהגיעו לשם, נאמר עליהם שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, והכוונה היא שהם היו מקריבים בשמחה את הקרבנות הרגילים של החג לכבוד ה'.
ההצלחה הגדולה של השבטים האלה הגיעה מהמים. כתוב כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, כלומר הים העניק להם פרנסה ועושר רב כל כך, ממש כמו שתינוק קטן יונק חלב מאמא שלו וגדל. ומה היו אותם אוצרות? התורה קוראת להם וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל. המילה שְׂפֻנֵי מתארת דברים יקרים מאוד שמכוסים ומוסתרים. בתוך חולות הים של זבולון הסתתרו אוצרות טבע נדירים, כמו חלזונות מיוחדים שמהם הכינו את צבע התכלת היקר לבגדים, דגים טעימים, ואפילו חול משובח ומיוחד שבעזרתו ייצרו זכוכית יפהפייה.