וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הלכודים בין בני עמם הסובלים לנוגשים המצרים, ומנצלים את האפשרות לגשת ישירות אל המלך ללא מתווכים. כאשר וַיִּצְעֲקוּ אֶל־פַּרְעֹה, פנייתם אמנם מנומסת והם מציגים את עצמם כנאמנים, אך מסתתרת בה תלונה מרה. הם זועקים לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ, ומוחים על ההרעה הפתאומית בתנאיהם שאותה פירשו בטעות כקמצנות של המלכות. בטענתם הם תוהים מדוע העול מוטל דווקא עליהם ולא על המצרים, או לחלופין, מאשימים את האזרחים המצרים שמסרבים לספק תבן ובכך גורמים לשוטרים לספוג מכות על לא עוול בכפם.
שמות, פרק ה׳, פסוק ט״ו
פרשת שמות
וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.