שמות, פרק ט׳, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שמישהו מספר לכם משהו שנשמע פשוט בלתי אפשרי, ואתם מרגישים שאתם חייבים ללכת לבדוק בעצמכם אם זה באמת קרה. זה בדיוק מה שעשה מלך מצרים אחרי שמכת דבר הסתיימה. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, הוא שלח את האנשים שלו כדי לברר אם משה צדק, ואם ה' באמת שמר על הבהמות של בני ישראל. השליחים חזרו עם דיווח מדהים כי לא מת מהמקנה של ישראל עַד־אֶחָד, כלומר אפילו לא חיה אחת קטנה! ההשגחה של ה' הייתה כל כך מדויקת, שאפילו הכבשים והפרות הכי חלשות וזקנות נשארו בחיים, וכך כולם יכלו לראות שזה נס אמיתי ולא סתם מחלה רגילה. הייתם מצפים שאחרי הוכחה כזו פרעה ייכנע, אבל במקום זאת וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה. הלב שלו נהיה כבד ועקשן מעצמו. למה הפעם הוא אפילו לא קרא למשה לבקש עזרה? כי המכה כבר הסתיימה, ומה שכבר קרה אי אפשר לשנות, אז לא היה טעם לבקש תרופה. בנוסף, המכה פגעה רק ברכוש ולא כאבה לפרעה או לאנשיו בגוף, ולכן היה לו קל יותר להמשיך בשלו ולהתעקש. וכך, וְלֹא שִׁלַּח אֶת־הָעָם. תראו כמה זה הפוך, פרעה מיהר מאוד לשלוח שליחים כדי לבדוק את הנזק בשטח, אבל את בני ישראל הוא סירב בתוקף לשלח לחופשי.