קרה לכם פעם שעמדתם בחוץ בסערה חזקה וקיוויתם שהיא פשוט תעצור באותו הרגע? זה בדיוק מה שקרה במצרים. משה יוצא מחוץ לעיר, מתפלל אל ה', ובאורח פלא הסערה הגדולה של מכת הברד נעצרת מיד.
התורה מספרת לנו שגם וּמָטָר לא ירד. מטר הוא גשם, ולמרות שעד עכשיו דיברנו רק על ברד, בדרך כלל כשברד קפוא מפסיק, הוא מפשיר באוויר והופך לגשם חזק. אבל הנס היה שהכול פסק בבת אחת וגם הגשם לא ירד. המילים לֹא נִתַּךְ מתארות משהו שנשפך או מגיע לאדמה. הצירוף לֹא נִתַּךְ אָרְצָה מגלה לנו נס מדהים ומרתק במיוחד. לא רק שהעננים הפסיקו לייצר ברד, אלא שאפילו אבני הברד וטיפות הגשם שכבר יצאו לדרך וכבר נפלו באוויר, פשוט נעצרו! הם נשארו תלויים בין שמיים לארץ ולא נגעו באדמה. מתוך הסיפור הזה אנחנו לומדים כמה עצום הכוח של התפילה, שבעזרתה משה הצליח לעצור סערה כל כך אדירה.