יצא לכם פעם לראות סופה חזקה שמשאירה אחריה הרס בשדות? במכת ברד, קוביות קרח ואש ירדו מהשמיים והרסו כמעט את כל הצמחים במצרים. אבל פתאום, בתוך כל הסערה, התגלה משהו מדהים. החיטה והכוסמת נשארו שלמות לגמרי. הן לֹא נֻכּוּ, כלומר לא קיבלו מכה ולא נהרסו, מפני שהן היו אֲפִילֹת. הכוונה היא שאלו גידולים שצומחים מאוחר יותר. הגבעולים שלהם היו עדיין רכים וגמישים, ולכן הברד הקשה לא שבר אותם. למרות שהם היו רכים, זה היה נס פלאי וגדול מאת ה׳ שהצמחים לא נפגעו בכלל מהקור ומהאש. למה ה׳ בחר להשאיר אותם שלמים ולא להרוס הכל? קודם כל, משה רבנו ידע שברגע שלפרעה יישאר קצת אוכל, הוא ירגיש בטוח וימשיך בעקשנות שלו במקום באמת להקשיב לה׳. בנוסף, ה׳ בחכמתו כבר הכין את השטח למכה הבאה. הוא השאיר את הצמחים הרכים האלו בכוונה, כדי שבמכת ארבה לחרקים יהיה בדיוק את האוכל הרך שהם אוהבים לכלות.
שמות, פרק ט׳, פסוק ל״ב
פרשת וארא
וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.