תארו לעצמכם מצב שבו מודיעים לכולם שעומדת להגיע סופה מסוכנת מאוד, כזאת שמעולם לא נראתה כמותה. האם כולם ירוצו מיד להסתתר, או שיהיו כאלה שלא יאמינו ויישארו בחוץ? זה בדיוק מה שקרה במצרים רגע לפני מכת ברד.
משה מזהיר את המצרים, ולראשונה אנחנו רואים שמשהו משתנה בארמון של פרעה. קבוצה של שרים חשובים בוחרת להקשיב לאזהרה. מכת ברד הייתה פלא עצום ומפחיד, במיוחד במדינה כמו מצרים שבה בכלל לא יורד גשם. השרים האלה הבינו את הסכנה, והתורה קוראת לכל אחד מהם הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'. הכוונה היא לא רק לאדם שפחד לקבל עונש, אלא למי שבאמת נתן כבוד לאלוהי ישראל והאמין שה' מקיים את דברו ומציל את מי שמקשיב לו.
אותם שרים פעלו מיד, ובאותו היום עשו פעולה של הֵנִיס, כלומר הם מיהרו להבריח ולהציל את העבדים ואת הבהמות שלהם, והכניסו אותם לתוך הבתים המוגנים. אבל יש כאן סוף מפתיע. דווקא בגלל שהשרים האלה הקשיבו למשה, הבהמות והסוסים שלהם נשארו בחיים. מאוחר יותר, כשבני ישראל יצאו ממצרים, פרעה והצבא שלו השתמשו בדיוק באותם סוסים שניצלו כדי לרדוף אחרי בני ישראל עד לים סוף.