חשבתם פעם עד כמה בעלי החיים היו חשובים לאנשים שחיו פעם? במכת דבר, המצרים מאבדים את הדבר שהיה הכי חשוב להם. המכה הזו מגיעה פתאום, ישר מהשמיים. בניגוד למכות קודמות, משה ואהרון אפילו לא צריכים להרים את המטה שלהם כדי שזה יקרה. התורה קוראת למכה הזו יַד ה', כי כאן ה' מראה את הכוח המלא שלו בעצמו, בלי שום עזרה. המילה הוֹיָה אומרת לנו שהמחלה הגיעה ממש באותו רגע, בבת אחת ובהפתעה גמורה. אי אפשר היה להתחבא ממנה בשום מקום.
התורה מספרת שהמחלה פגעה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. למה חשוב לציין שהם היו בשדה? קודם כל, כי שם רוב בעלי החיים נמצאים בדרך כלל. אבל מסתתר כאן גם נס עצום. בשדות הפתוחים, בעלי החיים של המצרים ובעלי החיים של בני ישראל הסתובבו ואכלו ממש ביחד, באותו מקום. למרות שהם נשמו את אותו אוויר פתוח ונקי, המכה פגעה רק בחיות של המצרים. זה מוכיח לכולם שהמחלה לא קרתה סתם בגלל אוויר סגור ולא נקי בתוך הערים, אלא שהיא הגיעה ישירות מאת ה'.
הפסוק מפרט בדיוק אילו חיות נפגעו: בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן. הרשימה הזו כוללת את כל מה שהחזיק את המצרים. הסוסים היו חשובים לצבא, החמורים עזרו להם לנסוע ממקום למקום, הגמלים שימשו למסעות ארוכים במדבר, והבקר והצאן נתנו להם אוכל ובגדים. המצרים אפילו התייחסו לחלק מבעלי החיים האלה כמו אל אלילים, ולכן הפגיעה בהם הייתה עונש חינוכי על כך. התורה קוראת למכה הזו דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד, שזהו שם כללי למחלה קשה מאוד. במכת ערוב ה' הביא חיות זרות מבחוץ כדי להפריע למצרים, אבל כאן, דווקא חיות הבית הרגילות שלהם, אלו שהם גידלו וסמכו עליהן כל כך, חלו ונפגעו, בזמן שאף חיה של בני ישראל לא ניזוקה כלל.