יצא לכם פעם לעמוד בחוץ כשיש סופת חול, ולהרגיש איך האבק עף לכם לפנים ונכנס לכל מקום? תארו לעצמכם ענן אבק עצום שלא רק מלכלך, אלא ממש גורם למחלה. במכות הקודמות ה' פגע במים ובאדמה של המצרים, ועכשיו המכה עוברת אל האוויר.
משה זרק לאוויר כמות קטנה מאוד של פיח שחור מתוך כבשן. בדרך כלל, קצת אבקה פשוט מתפזרת ברוח ונעלמת, אבל כאן קרה נס גדול של ה'. הפיח המעט הזה התרבה והפך לענן אבק ענק שכיסה את כל מצרים, מבלי לפגוע בכלל בעם ישראל. הרוח נשבה והעיפה את האבק הלוהט הזה לכל פינה. הוא ירד כמו גשם ונכנס אפילו לתוך הבתים הסגורים, כך שאף מצרי לא יכול היה לברוח ממנו. הדבר המעניין הוא שבדרך כלל, אנשים היו משתמשים באפר כדי לעזור לרפא פצעים, אבל כאן הטבע התהפך, והאפר הפך למקור המחלה עצמה.
האבק הזה גרם למצרים לִשְׁחִין, מחלת עור קשה מאוד. משמעות המילה קשורה לחום חזק ולשריפה, כי המחלה גרמה לעור שלהם להרגיש בוער. השחין היה פֹּרֵחַ, כלומר הוא בלט והתפשט במהירות על פני כל הגוף שלהם. בגלל החום העז של המחלה, צמחו למצרים על העור אֲבַעְבֻּעֹת. המילה הזו מזכירה מים מבעבעים ורותחים, ואכן, על העור של המצרים הופיעו בועות שהציקו להם מאוד.