קרה לכם פעם שניסיתם לנקות סיר שהיה מלוכלך כל כך, עד ששום סבון לא עזר? לפעמים, כשהלכלוך דבוק ממש חזק, הדרך היחידה לנקות את הסיר היא להניח אותו ריק על אש חזקה מאוד שתשרוף את כל השאריות. הנביא משתמש בדיוק בתמונה הזו כדי להסביר מה קורה לירושלים. העיר משולה לסיר, והמעשים הרעים של התושבים הם כמו לכלוך עקשן שנדבק אליו.
ה׳ בעצמו מנהל את תהליך הניקוי הזה, והמילה וְהַעֲמִידֶהָ מתארת איך הוא מעמיד את הסיר על הגחלים. הסיר נמצא במצב של רֵקָה, כלומר הוא ריק לחלוטין. התבשיל שהיה בתוכו, שהוא משל לתושבי העיר, כבר לא נמצא שם. המטרה של האש החזקה היא לְמַעַן תֵּחַם, כדי שהסיר יתחמם מאוד, עד למצב של וְחָרָה, שבו הוא מתייבש ונשרף לגמרי. החום כל כך כבד עד שנְחֻשְׁתָּהּ, התחתית והשוליים של סיר הנחושת, משחירים מרוב חום.
כל התהליך הקשה הזה נועד למטרה אחת: כדי שוְנִתְּכָה, כלומר תימס, הטֻמְאָתָהּ, שהיא הזוהמה והלכלוך שנדבקו לסיר. האש תבער עד שתִּתֻּם, תושמד ותיעלם לחלוטין, החֶלְאָתָהּ, שזו עוד מילה ללכלוך שלה. התהליך הזה אולי נשמע קשה, אבל הוא הכרחי. רק ככה, כשהעיר מתרוקנת ועוברת את הניקוי היסודי הזה, כל החטאים והמעשים הרעים נמסים ונעלמים, וירושלים תוכל להיות שוב נקייה וטהורה.