יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק כ״ד

חשבתם פעם איך אפשר להעביר מסר חשוב בלי מילים, רק בעזרת מעשים? זה בדיוק מה שקורה עם הנביא יחזקאל. ה' אומר שהנביא יהיה לעם לְמוֹפֵת, כלומר לסימן ולדוגמה. יחזקאל עבר רגע אישי עצוב מאוד כשאשתו נפטרה, אבל הוא לא התאבל כמו שכולם רגילים לעשות. ההתנהגות המיוחדת שלו נועדה להראות לעם איך הם בעצמם יתנהגו בעתיד. הפסוק אומר וְהָיָה יְחֶזְקֵאל ולא אומר "והייתי", למרות שיחזקאל הוא זה שמדבר. הסיבה לכך היא שיחזקאל פשוט מצטט את הדברים שה' אמר לו. ה' מסביר שהעם יתנהג כמו יחזקאל בְּבוֹאָהּ, כלומר כשתבוא הצרה הגדולה על ירושלים ובית המקדש יפגע, או כשתגיע אליהם השמועה הקשה על כך. עד לאותו רגע, האנשים קיוו שבית המקדש ישמור עליהם והם יינצלו, אבל כשהצרה תבוא התקווה הזו תעלם והם יהיו כל כך המומים, שהם לא ינהגו במנהגי האבלות הרגילים, בדיוק כמו הנביא. בסופו של דבר, כשהנבואה תתקיים, יקרה דבר חשוב: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'. העם יבין שה' נאמן לדבריו, מקיים את מה שאמר במלואו, ומשלם לכל אחד לפי המעשים שלו.