קרה לכם פעם שראיתם מישהו שמתנהג כמו חבר טוב כלפי חוץ, אבל מאחורי הגב הוא לועג ומדבר לא יפה? זה בדיוק מה שקרה לנביא. העם התנהג בצורה צבועה. כלפי חוץ הם עשו את עצמם כאילו הם צדיקים שרוצים מאוד לשמוע את דברי ה', אבל בחדרי חדרים הם פשוט צחקו עליו.
המילים הַנִּדְבָּרִים בְּךָ מתארות את הדיבור השלילי הזה, כשהם היו מרכלים ולועגים לנביא ביחד. הם עשו את זה בסוד, אֵצֶל הַקִּירוֹת וּבְפִתְחֵי הַבָּתִּים. הם היו נשענים על הקירות כדי שאף אחד לא יוכל לעמוד מאחוריהם ולהקשיב, או שעמדו בפתחי הבתים שלהם, מקום שבו נמצאים רק המשפחה והחברים הקרובים ביותר, ושם לחשו את הסודות שלהם.
השמועות והצחוקים עברו מפה לאוזן בשכונה, כמו שכתוב וְדִבֶּר חַד אֶת אַחַד. המילה חַד היא פשוט קיצור של המילה "אחד". הם היו קוראים אחד לשני ואומרים בֹּאוּ נָא וְשִׁמְעוּ מָה הַדָּבָר הַיּוֹצֵא מֵאֵת ה'. המילה נָא פירושה "עכשיו". הם העמידו פנים שהם ממהרים לשמוע את דברי ה', אבל בעצם הם הזמינו אחד את השני לשמוע את הנביא רק בתור בדיחה, כדי לעשות ממנו צחוק ולא מתוך כבוד אמיתי.