מציאות של מצור ואבדון סוגרת על העם ללא כל דרך מילוט, כאשר סכנת מוות אורבת להם מכל עבר. כוחות האויב הצרים על העיר מביאים את הַחֶרֶב בַּחוּץ, בעוד שמִבָּיִת, בתוך העיר פנימה, מתפשטים הַדֶּבֶר וְהָרָעָב. גורל האנשים נקבע לפי מיקומם: אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, כלומר מי שיימצא בשטח הפתוח או יצא להילחם, בַּחֶרֶב יָמּוּת. מנגד, וַאֲשֶׁר בָּעִיר ויבחר להישאר מאחורי החומות, רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ, כלומר ישחיתו ויכלו אותו לחלוטין. לנוכח ודאות המוות בשני המצבים, תמוה שהתושבים אינם מעדיפים לצאת אל הקרב ולמות מות גיבורים במקום לגווע לאיטם בתוך בתיהם.
יחזקאל, פרק ז׳, פסוק ט״ו
הַחֶ֣רֶב בַּח֔וּץ וְהַדֶּ֥בֶר וְהָרָעָ֖ב מִבָּ֑יִת אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׂדֶה֙ בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּת וַאֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר רָעָ֥ב וָדֶ֖בֶר יֹאכְלֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.