עזרא, פרק ד׳, פסוק כ׳

Ezra 4:20Sefaria

וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל־יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן׃

עיון בספרי ההיסטוריה הישנים העלה תמונה מרשימה של עברה המפואר של ירושלים. הרישומים לא הסתפקו בתיאור פחוות יהודה הקטנה, אלא חשפו את ימי הזוהר של המלוכה הישראלית, שידה הגיעה למרחבים העצומים שמהגבול הצפוני של סוריה ועד מצרים [ביאור שטיינזלץ]. גילוי היסטורי זה אימת את האזהרה שנשלחה למלך, ולפיה אם העיר תיבנה מחדש, הוא עלול לאבד את שליטתו ואת הכנסותיו במרחב כולו [מלבי"ם].

וּמַלְכִין תַּקִּיפִין הם מלכים חזקים וגדולים אשר ישבו בירושלים, דוגמת דוד ושלמה [רש"י, ר' סעדיה גאון]. בזמנים שבהם עם ישראל עשה את רצון בוראו, נכנעו בפניו אומות העולם והעלו לו מס [ר' סעדיה גאון]. מלכים אלו היו וְשַׁלִּיטִין בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה, כלומר שלטונם השתרע על כל האזור שמעבר לנהר הנוטה לכיוון ארץ ישראל [רש"י].

כאות לכפיפותם, העמים השכנים העלו למלכי ישראל סוגים שונים של מסים ומתנות [רלב"ג]. הכתוב מפרט שלושה סוגי מסים מרכזיים שניגבו מהאומות: וּמִדָּה היא מנת המלך, כלומר מסים כלליים קבועים [מצודת דוד, ר' סעדיה גאון]; בְלוֹ הוא מס גולגולת אישי הנגבה מכל אדם [רש"י, ר' סעדיה גאון, ביאור שטיינזלץ]; לגבי וַהֲלָךְ, יש המפרשים כי מדובר במס דרכים [ביאור שטיינזלץ], ויש המסבירים כי זהו מס רכוש ותבואה, בדומה לארנונה [ר' סעדיה גאון].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.