התאגדות רחבה של פקידי ממשל וקבוצות אתניות שונות יצרה חזית אחידה נגד בניית ירושלים. מטרת פירוט כלל המשתתפים במכתב השטנה הייתה להפגין עוצמה ולהראות כי עמים רבים ומגוונים מסכימים ותומכים בבקשה לעצור את הבנייה, כאשר כל קבוצה שומרת על הגדרתה העצמית וזהותה המקורית [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
המילה אֱדַיִן משמעותה "אז", ומציינת את אותו מעמד של התייעצות משותפת [רש"י, מצודת דוד]. בראש ההתארגנות עמדו רְחוּם בְּעֵל טְעֵם, כלומר אדם בשם רחום ששימש כמפקד, מזכיר או בעל הדברים מטעם השלטון, ושִׁמְשַׁי סָפְרָא, הוא הסופר. אליהם הצטרפו וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן, שהם שאר שותפיהם, סיעותיהם ועדתם [רש"י, רס"ג, ביאור שטיינזלץ].
מכאן ואילך מונה הפסוק שורה של שמות המייצגים את הקבוצות השונות שהיו שותפות למכתב. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאלו שמות של אומות זרות שעובדות אלילים, אשר הוגלו ממקומותיהן על ידי סנחריב מלך אשור ויושבו בערי שומרון. עם זאת, ישנה דעה ולפיה לפחות חלק מהשמות הללו אינם מציינים עמים, אלא נושאי תפקידים שונים בפקידות הפרסית [ביאור שטיינזלץ].
הקבוצות המוזכרות הן:
- דִּינָיֵא: אנשים שהגיעו ממקום בשם דינא, או לחלופין, דייני המלכות [רס"ג].
- וַאֲפַרְסַתְכָיֵא וכן אֲפָרְסָיֵא: קבוצות ממוצא פרסי [רש"י, רס"ג].
- טַרְפְּלָיֵא: אומה זרה שהייתה ידועה באותה תקופה [אבן עזרא].
- אַרְכְּוָיֵא (נכתב במקור ארכוי ונקרא ארכויא): בני העיר העתיקה אֶרֶךְ [רש"י, אבן עזרא, מנחת שי].
- בַבְלָיֵא: בני העיר בבל.
- שׁוּשַׁנְכָיֵא: בני שושן הבירה.
- דֶּהָיֵא (נכתב במקור דהוא ונקרא דהיא): בני מקום בשם דהי [רס"ג, מנחת שי].
- עֵלְמָיֵא: בני ארץ עילם.