תארו לעצמכם שאתם מנסים לבנות משהו חשוב מאוד, ופתאום קבוצה ענקית של אנשים מתאגדת רק כדי לעצור אתכם. זה בדיוק מה שקרה כשהיהודים רצו לבנות מחדש את ירושלים. פקידי שלטון ועמים שונים יצרו יחד חזית אחת נגד הבנייה. הם רצו להראות כמה הם חזקים ולהוכיח שיש המון עמים שתומכים בהם, ולכן הם כתבו מכתב משותף. המילה אֱדַיִן פירושה אז, והיא מתארת את הרגע שבו כולם התאספו יחד להתייעץ. בראש ההתארגנות הזו עמדו שני אנשים חשובים: רְחוּם בְּעֵל טְעֵם, שהיה המפקד או הנציג של השלטון, ושִׁמְשַׁי סָפְרָא, שהיה הסופר. אליהם הצטרפו וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן, כלומר שאר השותפים והחברים שלהם.
כדי להראות כמה כוח יש להם, הם פירטו במכתב את כל העמים שהסכימו איתם. אלו היו אומות זרות שעבדו אלילים, ומלך אשור הביא אותן לגור בערי השומרון. הקבוצות האלה כללו את הדִּינָיֵא שהגיעו ממקום בשם דינא, ואת הוַאֲפַרְסַתְכָיֵא וכן האֲפָרְסָיֵא שהיו אנשים ממוצא פרסי. היו שם גם הטַרְפְּלָיֵא שהיו אומה מוכרת באותם ימים, וכן האַרְכְּוָיֵא מהעיר העתיקה ארך, והבַבְלָיֵא מהעיר בבל. בנוסף, הצטרפו אליהם השׁוּשַׁנְכָיֵא מהעיר שושן, הדֶּהָיֵא ממקום שנקרא דהי, והעֵלְמָיֵא מארץ עילם. כל כך הרבה עמים שונים התאחדו יחד למטרה אחת, לעצור את בניית ירושלים.