תשובת מלך פרס למכתב השטנה מאשרת את המוניטין ההיסטורי של ירושלים כעיר עצמאית שאינה כנועה לשלטון זר. המלך מצהיר וּמִנִּי שִׂים טְעֵם, כלומר, מאיתי יצאה גזירה ופקודת ציווי [רש"י, מצודת ציון, רלב"ג]. בעקבות פקודה זו וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ – פקידי המלך בדקו וחיפשו בספרי הזיכרונות ודברי הימים של המלכים, ומצאו תיעוד המאמת את ההאשמות [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הרישומים ההיסטוריים העלו כי מִן־יוֹמָת עָלְמָא עַל־מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה – מימי קדם העיר הזאת מתרוממת ומתנשאת על פני מלכי הגויים עובדי האלילים [רש"י, מצודת דוד]. בעוד שמפרשים אלו רואים בכך תיאור של ההיסטוריה המלכותית של העיר מול אימפריות זרות, יש המפרשים את הביטוי "מימות עולם" באופן מילולי ומרחיקים את עברה המפואר של ירושלים עד לימי שם בן נח, הידוע כמלכי צדק מלך שלם, שמאז ומעולם התנשאה עירו על פני שאר המלכים [ר' סעדיה גאון].
הממצאים חושפים גם כי וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד־בַּהּ, דהיינו, העיר ידועה בהיסטוריה של סרבנות ומרידה בשלטון [רש"י, מצודת דוד]. באשר למילה וְאֶשְׁתַּדּוּר, הפרשנים מציעים מספר גוונים של משמעות. גישה אחת מסבירה את המונח מלשון השתדלות – תושבי העיר היו עושים מאמץ אקטיבי למרוד, ואף משתדלים לגרום לאחרים למרוד עמהם [רלב"ג, מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים את המילה במשמעות של מלחמות ומאבקים פיזיים. פירוש זה נשען על חילופי האותיות רי"ש ולמ"ד, כך שהמילה מקבילה לפועל "אשתדל", המבטא מאבק והיאבקות, בדומה למאבקו של יעקב עם המלאך [ר' סעדיה גאון, ביאור שטיינזלץ]. לאור היסטוריה סוערת זו, יש המציינים כי לא רק שתושבי העיר מרדו, אלא שמלכים רבים ניהלו את מרידותיהם בתוך העיר עצמה [ר' סעדיה גאון].