עזרא, פרק ד׳, פסוק י״ט

מלך פרס מצהיר כי וּמִנִּי שִׂים טְעֵם, כלומר מאיתו יצאה גזירה לחקור את עברה של ירושלים. בעקבות פקודה זו וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ, פקידי המלך חיפשו בספרי הזיכרונות ומצאו תיעוד המאמת כי דִּי קִרְיְתָא דָךְ מִן־יוֹמָת עָלְמָא עַל־מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה. רישומים אלו מעידים שמימי קדם, ויש המרחיקים זאת עד לימי שם בן נח, העיר מתרוממת ומתנשאת מעל מלכי הגויים. הממצאים חושפים גם כי וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד־בַּהּ, שכן העיר ידועה בהיסטוריה של סרבנות לשלטון, כאשר המונח וְאֶשְׁתַּדּוּר מצביע על כך שהתושבים השתדלו להמריד גם אחרים, או על כך שהתנהלו בעיר מאבקים פיזיים ומלחמות.