נסו לחשוב שאתם מולכים על אימפריה עצומה, ופתאום מגיע אליכם מכתב שמזהיר אתכם מפני עיר אחת מיוחדת. כדי לדעת מה לעשות, מלך פרס מחליט לבדוק את העבר. הוא מכריז שוּמִנִּי שִׂים טְעֵם, כלומר, מאיתו יצאה פקודה רשמית. בעקבות הפקודה הזו, הפקידים שלו וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ מיהרו לבדוק ולחפש בספרי הזיכרונות של המלכים הקודמים, והם אכן מצאו הוכחות.
הם גילו שהעיר ירושלים מִן־יוֹמָת עָלְמָא עַל־מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה, שזה אומר שמימי קדם היא תמיד הייתה עיר חזקה שהתרוממה ולא הסכימה להיכנע למלכים זרים. הרישומים הוכיחו שוּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד־בַּהּ, כלומר, העיר מוכרת ככזו שמתנגדת לשלטון שרוצה לשלוט עליה בכוח. המילה וְאֶשְׁתַּדּוּר מגיעה מהמילה השתדלות, ומלמדת אותנו שתושבי העיר לא רק התנגדו בעצמם, אלא היו עושים מאמץ גדול ומשתדלים לשכנע גם אחרים להצטרף אליהם כדי לשמור על העצמאות שלהם.