תארו לעצמכם שאתם פותחים ספר עתיק ומגלים בו סודות על העבר המפואר של ירושלים. זה בדיוק מה שקרה למלך כשחיפש בספרי ההיסטוריה הישנים. הוא גילה שירושלים לא הייתה סתם עיר קטנה, אלא פעם ישבו בה וּמַלְכִין תַּקִּיפִין, כלומר מלכים חזקים וגדולים מאוד, כמו דוד ושלמה. הספרים הראו שבתקופות שבהן עם ישראל עשה את הרצון של ה', המלכים האלה היו וְשַׁלִּיטִין בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה. זה אומר שהם שלטו על שטחים עצומים, על כל האזור שמעבר לנהר לכיוון ארץ ישראל.
בגלל שהם היו כל כך חזקים, העמים השכנים נכנעו בפניהם והביאו להם מיסים ומתנות. הכתוב מספר על שלושה סוגים של מיסים שהעמים האחרים שילמו למלכי ישראל: הראשון הוא וּמִדָּה, שזה מס קבוע שמשלמים למלך. השני נקרא בְלוֹ, שזה מס אישי שכל אדם ואדם היה צריך לשלם בעצמו. והשלישי הוא וַהֲלָךְ, שזה מס שאנשים שילמו כדי שיוכלו לעבור בדרכים. כשקרא את כל זה, המלך הבין שהאזהרה שקיבל הייתה נכונה, והוא פחד שאם ירושלים תיבנה מחדש, הוא יאבד את השליטה שלו באזור ואת כל הכסף מהמיסים.