עזרא, פרק ד׳, פסוק ט׳

התאגדות רחבה של פקידי ממשל וקבוצות אתניות שונות יצרה חזית אחידה נגד בניית ירושלים. אֱדַיִן, כלומר אז, באותו מעמד של התייעצות משותפת, התייצבו בראש ההתארגנות המפקד מטעם השלטון רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם והסופר וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא. אליהם חברו וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן, שהם שאר שותפיהם ועדתם, ובהם נציגי עמים זרים שהוגלו לשומרון, כגון אַרְכֳּוָיֵא, בָבְלָיֵא, שׁוּשַׁנְכָיֵא, דֶּהָיֵא, עֵלְמָיֵא וכן טַרְפְּלָיֵא. פירוט כלל המשתתפים, שכללו גם קבוצות ממוצא פרסי כמו וַאֲפַרְסַתְכָיֵא וכן אֲפָרְסָיֵא, נועד להפגין עוצמה ותמיכה רחבה במכתב השטנה מתוך שמירה על זהותה של כל קבוצה. עם זאת, יש הסבורים כי חלק מהשמות הללו אינם מציינים עמים אלא נושאי תפקידים בפקידות הפרסית, כך למשל דִּינָיֵא יכולים להיות אנשים ממקום בשם דינא או לחלופין דייני המלכות.