כל גזרה ובקשה הנובעת מרצונו של ה', כָּל דִּי מִן טַעַם אֱלָהּ שְׁמַיָּא, חייבת לצאת אל הפועל עבור בית המקדש. הפעולה לְבֵית אֱלָהּ שְׁמַיָּא צריכה להיעשות, יִתְעֲבֵד, באופן של אַדְרַזְדָּא, כלומר בזריזות, באמונה וכהוגן, ויש המסבירים שהכוונה היא לעשייה תחת חותם רשמי המעניק לפקודות תוקף אלוהי ומלכותי כאחד. המניע לצו המלכותי הוא החשש מפני כעסו של ה', דִּי לְמָה לֶהֱוֵא קְצַף. המלך מבין כי התעצלות באספקת צורכי הבית או חוסר זהירות בעבודת הקרבנות עלולים להביא עונש מן השמיים עַל מַלְכוּת מַלְכָּא וּבְנוֹהִי, כלומר על המלכות ועל בניו.
עזרא, פרק ז׳, פסוק כ״ג
כׇּל־דִּ֗י מִן־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי־לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל־מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.