תארו לעצמכם שאתם מסתתרים במערה חשוכה, ובטוחים שאתם האנשים היחידים שנשארו בכל העולם. זה בדיוק מה שהרגישו בנותיו של לוט אחרי שסדום נחרבה. הן חשבו שהעולם כולו נהרס, ממש כמו שהיה פעם בדור המבול, והבינו שאם הן לא יעשו מעשה, לא יישארו בני אדם בעולם.
האחות הבכורה פונה לאחותה הצעירה ואומרת לה לְכָה. למרות שהיא מדברת אל בת, היא משתמשת במילה שנשמעת כמו פנייה לבן. הסיבה לכך היא שהמילה הזו משמשת כמילת זירוז, ממש כמו להגיד "קדימה" או "בואי נזדרז", ולכן היא נשארת באותה צורה גם כשמדברים אל בנות.
הבנות מתכננות תוכנית ואומרות נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן. מאיפה פתאום יש להן יין במערה שוממה? כנראה שהן לקחו אותו איתן כשהן ברחו, או שמצאו אותו מוחבא שם, כי באותם ימים אנשים נהגו לשמור יין במערות קרירות כדי שלא יחמיץ ויתקלקל. הבנות בחרו להשתמש ביין כדי לטשטש את לוט, כי הן ידעו שאבא שלהן גדל והתחנך בביתו של אברהם אבינו, והוא לעולם לא יסכים להקים איתן משפחה כשהוא בהכרה מלאה. בנוסף, הן פעלו מתוך בושה גדולה ולא העזו להציע לו את זה פנים אל פנים.
המטרה של הבנות הייתה וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. הן רצו להביא ילדים לעולם כדי שהמשפחה תמשיך להתקיים, כי אדם שלא משאיר אחריו צאצאים נחשב כאילו אינו קיים. הן לקחו על עצמן את המשימה הזו מתוך תקווה שה' ירחם עליהן והאנושות תוכל להיבנות מחדש. מהמעשה הזה נולדו בהמשך העמים עמון ומואב, שזכו לקבל נחלה מה' ולא להילחם בעם ישראל, וכל זה בזכות אברהם אבינו שאהב ודאג ללוט.