קרה לכם פעם שהייתם צריכים לחכות למישהו שממש איחר, ולא יכולתם להתחיל שום דבר בלעדיו? זה בדיוק המצב של המלאכים. הם עומדים לפני הריסת העיר סדום, אבל הם פשוט לא יכולים להתחיל. הזמן דוחק, והשמש עומדת לזרוח. לכן המלאך מזרז את לוט ואומר לו מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה. הוא מסביר ללוט שהוא חייב להגיע למקום מבטחים לפני שהעונש מתחיל, כי ברגע שהכל יתחיל, יהיה קשה מאוד להציל אותו.
המלאך אפילו מודה ואומר כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר. למה שמלאך חזק כל כך יגיד שהוא לא יכול לעשות כלום? מוקדם יותר, המלאכים קצת התגאו ואמרו שהם אלו שהולכים להחריב את העיר. ה' רצה ללמד אותם שיעור חשוב, ולכן עכשיו הם נאלצים להודות שאין להם שום כוח עצמאי ושהם לא יכולים לעשות שום דבר בלי פקודה מדויקת מה'. בנוסף, בעולם המלאכים לכל אחד יש תפקיד אחד בלבד. המלאך שתפקידו להעניש את העיר פשוט לא יכול להתחיל בעבודה שלו עד שהמלאך השני יסיים את התפקיד שלו ויביא את לוט למקום בטוח.
בסוף, לוט בורח לעיר קטנה שפעם קראו לה בלע. מכיוון שלוט אמר על העיר הזאת שהיא "מצער", כלומר עיר קטנה מאוד, השם שלה שונה לתמיד. עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר, כדי לזכור את הבקשה של לוט ואת ההצלה המיוחדת שלו.