יצא לכם פעם להרגיש שאתם עושים משהו רק בגלל שמישהו אחר לחץ עליכם, למרות שבתוך הלב ידעתם שזה לא הדבר הנכון לעשות? זה בדיוק מה שהרגישה הבת הצעירה של לוט בלילה השני במערה.
כשהבנות רצו להשקות את לוט, התורה אומרת שהן השקו אותו גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת אֲבִיהֶן יָיִן. הבנות פחדו שלוט לא יסכים לשתות יין ולהשתכר שוב אחרי מה שקרה בלילה הקודם. לכן, הן היו צריכות להתחכם: הן נתנו לו קודם כל משקאות אחרים, ורק מתוך כך הוא הגיע לשתות גם את היין ולהירדם.
אבל יש הבדל גדול בין האחות הבכירה לאחות הצעירה. כשהתורה מתארת את המעשה של הבת הצעירה היא משתמשת במילה וַתָּקָם. למה? כי בניגוד לאחותה הגדולה שיזמה את התוכנית בלי להתבייש, האחות הצעירה הרגישה נקיפות מצפון. המעשה הזה הרגיש לה לא נכון ומביש, והיא עשתה אותו בעיקר בגלל ההשפעה של אחותה הגדולה. היא הייתה צריכה ממש להתעורר ולאסוף הרבה כוח פנימי כדי להתגבר על הרתיעה שלה ולהשתתף בתוכנית.
על לוט נאמר וְלֹא יָדַע. בגלל שהוא היה כל כך שיכור, הוא בכלל לא היה מודע למה שקורה באותו רגע. חוסר המודעות הזה היה חלק הכרחי בתוכנית של הבנות, כי אם לוט היה פיכח וערני הוא בחיים לא היה מסכים למעשה כזה. אפילו שבאותם ימים לא היה חוק מפורש שאוסר זאת, אנשים כבר הבינו שזה לא ראוי והתרחקו ממעשים כאלה. עם זאת, למרות שלוט לא ידע מה קורה באותו הרגע, אחרי שהיא קמה הוא כן הרגיש שמשהו התרחש, ממש כמו בלילה הראשון.