קרה לכם פעם שניסיתם לעשות משהו טוב, ובמקום להקשיב לכם אנשים הגיבו בכעס גדול? זה בדיוק מה שקורה ללוט. הוא מנסה להגן על האורחים שלו, אבל אנשי סדום מסרבים להקשיב. הם שוכחים שלוט עזר להם והציל אותם בעבר, ומתנהגים אליו בכפיות טובה.
ההמון הכועס צועק לעבר לוט גֶּשׁ־הָלְאָה, כלומר, זוז הצידה, התרחק מאיתנו ופנה לנו את הדרך לפתח הבית. הם ממשיכים וטוענים נגדו הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט. אנשי סדום אומרים ללוט שהוא בסך הכל אדם זר שהגיע לגור בעיר שלהם, ולכן אין לו שום זכות להטיף להם מוסר או לשנות את החוק הקבוע שלהם שאוסר להכניס אורחים. בגלל שלוט מנסה להגן על האורחים בניגוד לכללים שלהם, הם מאיימים עליו ואומרים עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם. הם מזהירים אותו שהעונש שלו יהיה הרבה יותר חמור מהעונש של האורחים עצמם. באותו רגע המטרה העיקרית שלהם הייתה פשוט להרע ולהשפיל אותו.
פתאום, אנשי סדום עוברים ממילים למעשים, והתורה מספרת כי וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד. הם מתחילים לדחוף את לוט בכוח רב כדי להדוף אותו מהדלת. התורה מדגישה שהם פגעו בָאִישׁ בְּלוֹט כדי להראות לנו עד כמה הם היו חצופים. למרות שלוט היה אדם חשוב, מכובד וחזק שעמד מולם באומץ, הם זלזלו בו והתנהגו אליו בכוחנות. בסופו של דבר, כשהם רואים שהם לא מצליחים להזיז אותו, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת שהייתה סגורה ונעולה מאחוריו.