בראשית, פרק י״ט, פסוק י״ח

תארו לעצמכם שאתם בורחים מסכנה גדולה, ומישהו אומר לכם לרוץ מהר אל הר גבוה ורחוק. אבל אתם כל כך מותשים ומבוהלים שאתם מרגישים שפשוט לא תצליחו להגיע לשם בזמן. מה הייתם אומרים לאותו אדם? זה בדיוק המצב שבו נמצא לוט כשהוא בורח מהעיר סדום. המלאכים מאיצים בו לברוח אל ההר, אבל לוט זועק אליהם ואומר אַל נָא. הוא בעצם מתחנן ומבקש מהם: "בבקשה לא!". לוט פוחד שאם הוא יצטרך לרוץ כל כך רחוק עד להר, האסון יתפוס אותו בדרך והוא לא יספיק להינצל. לכן הוא פונה אל המלאכים וקורא להם אֲדֹנָי, שזה כמו להגיד "רבותי" או "האדונים שלי". הוא פונה אליהם בכבוד רב מפני שהם אלו שהצילו אותו, ומבקש מהם רשות לא לרוץ עד להר אלא למצוא מקום קרוב יותר להסתתר בו.