בראשית, פרק כ״ה, פסוק י״ד

יצא לכם פעם שמישהו אמר לכם מילה לא יפה או העליב אתכם? באותו רגע, הדבר שהכי מתחשק לעשות הוא לכעוס ולענות לו בחזרה. אבל השמות של האנשים שמופיעים כאן מלמדים אותנו סוד מיוחד על הדרך הנכונה להתנהג. המילה וּמִשְׁמָע מתארת מצב שבו אנחנו שומעים מישהו שמעליב אותנו. מיד אחריה מופיעה המילה וְדוּמָה, שמלמדת אותנו מה התגובה הכי טובה באותו רגע, פשוט לשתוק ולהישאר בדממה. זה לא קל בכלל, ולכן מגיעה המילה וּמַשָּׂא, שמסבירה שלפעמים לשתוק זה מרגיש כמו לסחוב משא כבד על הגב, אבל אנחנו מצליחים להכיל את הפגיעה ולא להחזיר. זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים מה׳ בסוף תפילת שמונה עשרה, כשמבקשים שהנפש שלנו תשתוק כשמעליבים אותנו. גם אם קשה לנו מאוד לא לענות, עצם השתיקה שלנו היא מעשה עצום וחשוב. מי שמצליח להתגבר, לשתוק ולא להחזיר, זוכה לשכר גדול מה׳, השכל שלו נהיה חד יותר, הוא מבין טוב יותר את לימוד התורה, והוא מקבל משמיים שמירה מיוחדת ואריכות ימים.