יצא לכם פעם לחכות למשהו המון זמן, וכשזה סוף סוף קרה, הופתעתם לגמרי? זה בדיוק מה שקרה לרבקה. היריון של תאומים בדרך כלל מסתיים קצת לפני הזמן, אבל אצל רבקה קרה משהו מיוחד. המילים וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ מספרות לנו שהיא עברה תשעה חודשים שלמים של היריון. למה ה' עשה את זה? כדי לתת לכל אחד מהתינוקות את הזמן המלא לגדול ולהתפתח בדיוק למי שהוא עתיד להיות.
וכשהגיעה שעת הלידה, המילה וְהִנֵּה מתארת לנו הפתעה גדולה. למרות שרבקה כבר ידעה מראש שיש לה שני תינוקות בבטן, לראות את זה קורה באמת מול העיניים היה פלא עצום, במיוחד כשהתברר עד כמה הם שונים זה מזה.
בתורה, המילה תוֹמִם כתובה בצורה קצת חסרה, בלי האותיות אל"ף ויו"ד. החיסרון הזה באותיות בא ללמד אותנו משהו חשוב. בדרך כלל תאומים דומים מאוד אחד לשני, אבל יעקב ועשו היו הפכים גמורים. הם נראו אחרת לגמרי, והיה להם אופי שונה לחלוטין, אחד בחר בדרך של טוב וצדק והשני בחר בדרך רעה. המילה החסרה מזכירה לנו שהם ממש לא תאומים רגילים שזהים זה לזה, אלא שונים לגמרי מכל בחינה.