חשבתם פעם איך זה להיות תאומים שחולקים את אותו מקום עוד לפני שנולדו? כשעשו ויעקב נולדו, קרה משהו מיוחד מאוד שמלמד אותנו על העתיד של שניהם. עשו יצא ראשון לאוויר העולם, אבל האמת היא שיעקב הוא הבכור האמיתי. איך זה יכול להיות? דמיינו צינור צר שאתם מכניסים אליו אבנים. האבן הראשונה שנכנסת פנימה תהיה תמיד האבן האחרונה שתצא החוצה! כך גם יעקב נוצר ראשון, אבל עשו יצא לפניו.
בזמן הלידה קרה דבר מעניין: וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. יעקב החזיק בעקב של אחיו. הוא עשה זאת כי הוא ידע שהבכורה באמת מגיעה לו, והוא ניסה לצאת ראשון. מעבר לכך, יש כאן רמז לעתיד. העקב נמצא בסוף הרגל, והאחיזה בו מסמלת שיום אחד, כשההשפעה של עשו בעולם תגיע לסופה, יעקב יהיה זה שיקום וינהיג במקומו.
לאחר מכן התינוק מקבל את שמו: וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. יצחק אביו קרא לו כך בגלל המילה "עקב", אך לשם הזה יש גם משמעות יפה של צעידה והתקדמות. יעקב מלמד אותנו שהאדם צריך להתאמץ, לצעוד צעד אחר צעד ולהשתפר לאורך החיים כדי להגיע לדברים טובים, לעומת עשו שנולד כשהוא כבר נראה כמו אדם בוגר.
בסוף מסופר לנו שוְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם. הנתון הזה מגלה לנו סוד מרגש: יצחק ורבקה חיכו עשרים שנה שלמות עד שנולדו להם ילדים! יצחק היה אדם קדוש מאוד, במיוחד אחרי שהיה מוכן למסור את עצמו לה' בהר המוריה. בגלל הקדושה המיוחדת שלו, הוא לא נשא אישה אחרת כדי להביא ילדים כפי שהיה נהוג פעם, אלא בחר לחכות בסבלנות ולהתפלל יחד עם רבקה, עד שה' ענה לתפילתם.