קרה לכם פעם שראיתם שני צמחים קטנים שנראים בהתחלה בדיוק אותו הדבר, אבל כשהם גדלים אחד הופך לשתיל מניב והשני לקוץ דוקר? ככה בדיוק קרה עם התאומים יעקב ועשו. כל עוד הם היו ילדים קטנים, עד גיל שלוש עשרה, אי אפשר היה לראות הבדל גדול ביניהם. אבל כשהם גדלו, האופי האמיתי שלהם יצא החוצה והם בחרו בדרכים הפוכות לגמרי.
עשו הפך להיות אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד. הכוונה היא לא רק שהוא ידע לצוד חיות, אלא שהוא ידע "לצוד" אנשים ולרמות אותם. הוא היה שואל את יצחק אביו שאלות מיוחדות על קיום מצוות, רק כדי להיראות כלפי חוץ כמו צדיק שמקפיד על הכל, למרות שבסתר הוא התנהג אחרת לגמרי. הוא גם היה אִישׁ שָׂדֶה, אדם פראי שאוהב להסתובב בחוץ, בלי עבודה קבועה, ונמשך רק לדברים חומריים.
לעומת זאת, יעקב היה אִישׁ תָּם. המילה תמים כאן לא אומרת שהוא היה חלש, אלא שהוא היה אדם ישר לחלוטין. מה שהיה ליעקב בלב, זה בדיוק מה שהוא הראה כלפי חוץ, בלי שקרים ובלי תחבולות. יעקב בחר להיות יֹשֵׁב אֹהָלִים, איש רגוע שאוהב שלום, שיושב באוהלים כדי ללמוד תורה, וגם עובד בעבודה השקטה של רעיית הצאן.