תחשבו על זה רגע, האם יש הבדל בין לאהוב משהו בגלל שהוא טעים ומועיל לכם, לבין לאהוב מישהו פשוט בגלל מי שהוא? במשפחה של יצחק ורבקה אנחנו רואים משהו מאוד מעניין ביחס שלהם לתאומים, יעקב ועשו.
יצחק אהב את עשו מסיבה מאוד פשוטה ומעשית, משום שכִּי צַיִד בְּפִיו. כלומר, עשו היה יוצא לשדה, צד חיות ומכין מהן אוכל טעים לאביו. יצחק, שכבר היה מבוגר ונשאר רוב הזמן בבית, נהנה מאוד מהאוכל שעשו הביא לו. לעומת זאת, יעקב היה בן שקט שנשאר בבית, קרוב לאימו, ועזר לה.
אם נשים לב למילים, נגלה סוד מיוחד. אצל יצחק כתוב שהוא "אהב" את עשו, בלשון עבר, כי האהבה הזו הייתה תלויה במשהו שעשו עשה בשבילו. לעומת זאת, על רבקה נאמר וְרִבְקָה אֹהֶבֶת את יעקב, בלשון הווה שממשיך כל הזמן. רבקה לא אהבה את יעקב בגלל מתנה או תועלת, אלא בגלל האופי הטוב והפנימי שלו. לכן האהבה שלה אליו היא אהבה יציבה וחזקה, כזו שנשארת לתמיד והולכת וגדלה בכל יום.