יצא לכם פעם לחשוב מה קורה אחרי שאדם מסיים משימה גדולה וחשובה, ופתאום נשאר קצת לבד? אחרי ששרה אמנו נפטרה, אברהם אבינו דאג קודם כל לבנו יצחק ומצא לו אישה טובה. רק אחרי שיצחק התחתן והקים משפחה משלו, אברהם הרגיש שזה הזמן לדאוג גם לעצמו. הוא חיכה בסבלנות מתוך נימוס ודרך ארץ, וגם כדי שהמשפחה החדשה של יצחק לא תחשוש מכל מיני בעיות של ירושה או תחרות. עכשיו, כשיצחק מסודר, המילה וַיֹּסֶף מלמדת אותנו שאברהם הוסיף ולקח לעצמו אישה.
שמה של האישה הזו הוא קְטוּרָה. רוב החכמים מסבירים שזו לא אישה חדשה שאנחנו לא מכירים, אלא זו בעצם הגר, שאברהם החזיר אליו הביתה. אז למה קוראים לה כך פתאום? יש לכך שני הסברים יפים. ההסבר הראשון הוא שהשם מזכיר את המילה קטורת, שהיא תערובת של בשמים עם ריח נפלא, כי המעשים שלה היו טובים ונעימים כמו ריח טוב. ההסבר השני הוא שהשם מגיע ממילה שפירושה קשר, כי בכל השנים שהיא לא חיה בבית של אברהם, היא כאילו קשרה וסגרה את הדלת שלה, שמרה על עצמה ולא התחתנה עם אף אדם אחר.