קרה לכם פעם שהשלמתם עם אח או חבר קרוב בדיוק כשהייתם צריכים לעשות יחד משהו חשוב? בסוף חייו של אברהם, שני בניו הגדולים והאהובים נפגשים שוב. התורה מספרת לנו שמי שקבר את אברהם היו יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו. שאר הבנים לא היו שם, כי אברהם כבר שלח אותם לדרכם עוד כשהיה בחיים.
אם נשים לב, נראה שיצחק מוזכר לפני ישמעאל, למרות שישמעאל היה האח הבכור. למה זה קרה? הפרשנים מסבירים שזה לא במקרה. ישמעאל החליט לתת כבוד לאחיו הצעיר ונתן לו להוביל. הוא הבין שיצחק הוא היורש האמיתי שצריך להמשיך את דרכו של אברהם. המעשה הזה מראה לנו שישמעאל עשה שינוי גדול בחיים שלו וחזר בתשובה. במקום לכעוס או לדרוש כבוד של בן בכור, הוא קיבל באהבה את ההחלטה של ה'. בזכות השינוי הזה של ישמעאל, אברהם זכה לסיים את חייו בשמחה וברוגע.
הבנים הביאו את אביהם אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן. המילה אֶל כאן פירושה כמו האות ב', כלומר הם קברו אותו בתוך המערה שבשדה. הבנים ידעו שזה המקום שאברהם קנה במיוחד כדי לקבור בו את שרה אמנו. מעניין לראות שהמקום עדיין נקרא שְׂדֵה עֶפְרֹן, למרות שאברהם שילם עליו כסף מלא. מכאן אנחנו לומדים שלפעמים, גם אחרי שקונים משהו, השם של הבעלים הראשון נשאר. המערה הזו נמצאת עַל פְּנֵי ממרא, כלומר ממש לפני ממרא.