בראשית, פרק כ״ז, פסוק ל״ח

מתוך ייאוש עמוק על אובדן הברכה המרכזית, שואל עשו האם מאגר הברכות של אביו התרוקן לחלוטין. במילה הַבְרָכָה, הפותחת בה"א השאלה, הוא מקבל את העובדה שברכת השלטון אינה ניתנת לחלוקה, אך טוען כי שפע חומרי ניתן להעניק לשני האחים במקביל. לכן הוא דורש בָּרְכֵנִי גַם־אָנִי, מתוך שאיפה לברכה עצמאית של עושר שלא תהיה תלויה באחיו, אף שיש הסבורים שדווקא השעבוד ליעקב הוא שיבטיח את פרנסתו. פנייתו התקיפה של עשו מבטאת חוצפה, אך תגובתו הרגשית כאשר וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ חושפת בקשה נואשת לברכה משלו ואף ניצוץ חבוי של כמיהה לקרבה רוחנית.