בראשית, פרק כ״ז, פסוק א׳

פרשת תולדות

Genesis 27:1Sefaria

וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃

לקראת סוף ימיו נחלש יצחק בהיותו זָקֵן, ואף שקנה חכמה רבה, עין שכלו התעמעמה מלהבחין ברמאות בנו. נוסף על כך וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת כתוצאה מהזדקנות טבעית ומפגיעות רוחניות, אך בעיקר בהשגחת ה' שנועדה למנוע ממנו לזהות את בניו כדי שיעקב יזכה בברכות. מתוך עיוורונו נושא יצחק את קולו וקורא אֶת עֵשָׂו, המכונה כאן רק בְּנוֹ הַגָּדֹל משום שביזה את בכורתו. יצחק בחר לברך את עשו מתוך תקווה שיחזור למוטב, או כדי ליצור שותפות שבה עשו יספק הגנה חומרית ויעקב יוקדש לעבודת ה'. לקריאת אביו בְּנִי משיב עשו הִנֵּנִי, ובכך מביע כבוד, ציות ומוכנות לקראת המעמד החשוב.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק כ״ו
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.