ברגע של משבר משפחתי עמוק, מתגלה חכמתה הדיפלומטית ועדינותה של רבקה, המנווטת את הצלת בנה יעקב מבלי לזרוע הרס בביתה. בדבריה ליצחק, רבקה אינה חושפת את כוונתו של עשו לרצוח את יעקב. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שרבקה בחרה להסתיר זאת מתוך חכמה עמוקה ומספר מניעים חשובים: כדי להימנע מאיסור רכילות [אור החיים], כדי לא לצער את יצחק העיוור והזקן [מלבי"ם, אלשיך], וכדי שלא לעורר מדנים וסכסוכים נוספים במשפחה [צרור המור, ביאור יש"ר]. בנוסף, עלה החשש שיצחק, מתוך אהבתו לעשו, לא יאמין למזימת הרצח, יכעס על רבקה, ואף ימנע מיעקב לברוח מתוך מחשבה שעשו לא באמת יפגע בו [ביאור יש"ר, בכור שור].
לכן, במקום להציג את יעקב כבורח על נפשו, רבקה מספקת עילה טבעית ומוצדקת ליציאתו מהבית והיא הצורך במציאת אישה. היא פותחת במילה קַצְתִּי, אותה מפרשים רוב הפרשנים כלשון מיאוס וגועל [רש"י, ביאור יש"ר, ברטנורא], בעוד אחרים רואים בה ביטוי של צרה, מועקה אישית ופחד מוות, מלשון מצוקה [אבן עזרא, מחוקקי יהודה, אבי עזר].
רבקה מנמקת את סבלה מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת, כשהיא מכוונת לנשיו של עשו שכבר ממררות את חייה [רד"ק, ביאור יש"ר, רש"ר הירש]. היא מזהירה שאם יעקב יישא אישה כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, חייה אינם חיים. מעבר לסלידה מנשות עשו, יש בדברים אלו אזהרה טקטית: רבקה חששה שיעקב, הנמצא בסכנה, יבקש לשאת בת של אחד ממנהיגי האזור כדי לכרות ברית צבאית שתגן עליו מפני עשו [חזקוני, צאינה וראינה]. יתרה מזאת, בהדגשתה את בנות הארץ, היא נועדה למנוע מיצחק להציע ליעקב אישה ממשפחות קרובות אחרות כמו משפחת ישמעאל או לוט, ובכך היא מכוונת אותו למסקנה היחידה והיא לשלוח את יעקב הרחק אל משפחתה שבחרן [אלשיך].
תכניתה של רבקה מוכתרת בהצלחה. יצחק מבין את הרמז, ומתוך רצון שלם קורא ליעקב, מברך אותו בברכת אברהם ונותן לו את רשותו לצאת לדרך. כך יוצא שיעקב אינו בורח בחשאי ובחוסר כל, אלא עוזב את ביתו כשהוא מקיים בעת ובעונה אחת את ציווי אמו להציל את חייו, ואת ציווי אביו לשאת אישה ראויה [אלשיך, ביאור יש"ר].