ברגע הכרעה דרמטי, נדרשת רבקה לנסוך ביעקב את הביטחון לגשת אל אביו ולקבל את הברכות. אל מול פחדו העמוק של יעקב פן תתגלה התרמית והוא יקולל, משיבה לו אמו במשפט קצר המקפל בתוכו הבטחה אלוהית, מסירות נפש וציווי מעשי.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים נשענת על תרגום אונקלוס, המפרש את המילים עָלַי קִלְלָתְךָ כהבטחה נבואית. רבקה מבהירה ליעקב כי אין לו ממה לחשוש, שכן נאמר לה בנבואה מפורשת עוד בטרם לידתו כי "ורב יעבוד צעיר". מתוך ביטחון מוחלט בציווי האלוהי, היא יודעת שהברכות שייכות ליעקב בדין, ולכן קללה לא תחול עליו. מעשיו אינם רמאות לשם רווח אישי, אלא הוצאה לפועל של תוכנית אלוהית.
רובד נוסף בפירוש הפסוק מתמקד בנכונותה של רבקה לשאת בתוצאות. פרשנים רבים מסבירים שרבקה מקבלת על עצמה את האחריות המלאה: אם יצחק יגלה את התרמית ויבקש לקלל, היא תיכנס תחתיו והקללה תחול עליה ולא עליו [אבן עזרא, ספורנו, הכתב והקבלה]. הצהרה זו מדגישה את מסירות הנפש של רבקה, שמוכנה לסכן את עצמה לחלוטין למען עתידו הרוחני של בנה [חומש קה"ת]. התוספת של המילה בְּנִי באה להדגיש את אהבתה העמוקה ליעקב, הנובעת מכך שדרכו ישרה וטובה, והיא ממהרת לקבל על עצמה את הקללה שיעקב הוציא מפיו רגע לפני כן, כדי למנוע ממנה לחול עליו [אור החיים].
יש המוסיפים לכך היבט פסיכולוגי ואנושי: רבקה טוענת כי גם אם יצחק יגלה את האמת, הוא יבין שיעקב פעל מתוך ציות לאמו ולא מדעתו האישית. כדרך העולם, הורים נוטים לכעוס ולהאשים את מי שהדריך את הילד למעשה, ולכן חרון אפו של יצחק יופנה כלפיה כיוזמת המהלך, ולא כלפי יעקב [דעת זקנים, חזקוני, קונטרס חיבה יתירה, מלבי"ם]. מנגד, גישה שונה לחלוטין רואה במילים אלו אזהרה תקיפה מצד רבקה: עלי לקלל אותך אם תסרב לשמוע בקולי [הדר זקנים, חזקוני].
פירוש מקורי נוסף מנתק את המושג "קללה" ממשמעותו הרוחנית ורואה בו ביטוי של חסרון כיס ונישול מהירושה. לפי גישה זו, רבקה מבטיחה ליעקב: אם אביך יכעס וינשל אותך מנכסיו, כל חסרונך עלי ואני אדאג להוריש לך את כל כספי הכתובה שלי, שהיא רבה [הטור הארוך, בכור שור, פענח רזא, צאינה וראינה].
לאחר שהרגיעה את חששותיו, עוברת רבקה לציווי מעשי ומורה לו: אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי. פרשנים מסבירים כי רבקה מדריכה כאן את יעקב כיצד להינצל מכל פגע. היא מצווה עליו שלא לכוון במעשיו כדי להשיג את הברכות או לנצח את אחיו, אלא לעשות זאת אך ורק לשם קיום מצוות כיבוד אם. כאשר יעקב פועל כשליח מצווה העושה את רצון אמו, מובטח לו שלא יינזק [חתם סופר, אלשיך]. לבסוף, המילים באות לזרז את יעקב לפעול ללא השתהות. רבקה דורשת ממנו לגשת למשימה בחריצות ובזריזות, ללא פחד וחרדה, ממש כפי שהוא רגיל ללכת אל הצאן בשגרה [פרדס יוסף, ביאור יש"ר].