בראשית, פרק כ״ז, פסוק ל״ד

פרשת תולדות

Genesis 27:34Sefaria

כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרְכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃

רגע גילוי האמת מכה בעשו בעוצמה רבה, ומנפץ באחת את תקוותיו לרשת את הברכה הייעודית. תגובתו הספונטנית חושפת תערובת של שבר אישי עמוק, זעם, אכזבה ומפח נפש, המובילים אותו לתחינה נואשת לאישור ולקרבה מאביו.

זעקתו של עשו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, מתוארת כבכי פראי ומר [צאינה וראינה]. זעקה זו מקבילה לחרדה הגדולה שאחזה ביצחק בפסוק הקודם; בעוד שיצחק נחרד כשגילה שזהות בניו שונה מכפי שחשב, עשו צעק כשהבין שאיבד את עליונותו על אחיו. המילה "גדולה" מכוונת לאובדן הבכורה, והמילה "מרה" לאובדן הברכה [קונטרס חיבה יתירה]. הסיבה המרכזית לשבר של עשו הייתה ההבנה שיצחק אינו יכול או אינו רוצה לבטל את הברכה שניתנה ליעקב, משום שכבר קבע שיעקב "גם ברוך יהיה", מה שמותיר את עשו חסר כל [שד"ל].

רובד נוסף לסיבת הבכי עולה מתוך התבוננות בקשר שבין מכירת הבכורה ללקיחת הברכות. כאשר עשו שמע שיעקב האכיל את אביו בבשר, הוא הבין שאפסו סיכוייו לערער על הברכה. עשו ידע שיעקב הקפיד לעגן את קניית הבכורה בדרכים משפטיות חזקות, אף על פי ששילם עליה רק בנזיד עדשים זול. לכן, הסיק עשו שאם עבור עדשים יעקב טרח כל כך, קל וחומר שעבור בשר יקר הוא ודאי עשה פעולות ותחבולות בלתי ניתנות לביטול כדי להבטיח שהברכות יישארו בידו כדין. מתוך ההבנה שאין לו דרך לערער על מעשי אחיו החכם, הוא פרץ בבכי וויתר על המאבק הישיר על הברכה הראשונה [שפתי כהן, אדרת אליהו].

מתוך ההשלמה עם המצב, עשו פונה לאביו בבקשה: בָּרְכֵנִי גַם אָנִי אָבִי. הסיבה שעשו מבקש ברכה נוספת נובעת מכך שהוא כלל לא שמע את תוכן הברכה שניתנה לאחיו, ולא ידע שיצחק הפך אותו לעבד ליעקב [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. עשו הניח באמת ובתמים שלאב יש די שפע, עושר וכוח נבואי כדי לברך את כל בניו [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בקשתו מבטאת גם צורך רגשי עמוק בקשר האישי שבין אב לבנו, שאותו מסמלת הברכה [ביאור שטיינזלץ].

הפרשנים מדייקים בלשון בקשתו של עשו, גַּם אָנִי. משמעות הביטוי היא "אף אני בנך כמוהו", כלומר, כשם שיעקב התברך, כך ברך גם אותי [רד"ק, קונטרס חיבה יתירה]. יש המפרשים שעשו מודה בכך שיעקב הוא אכן בנו האמיתי של יצחק ולכן זכה בברכה, ועל כן הוא מבקש שיתייחס גם אליו כבן [העמק דבר]. מבחינה דקדוקית, המילה אָנִי מנוקדת בקמץ בגלל טעמי המקרא המעמידים את הקריאה, ולא משום שזהו סוף משפט [רד"ק], והתרגומים העתיקים התאימו את לשון הפסוק כדי לבאר את המשמעות באופן ברור יותר למילים "אף לי" [אוהב גר].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ג
פסוק ל״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.