בראשית, פרק כ״ז, פסוק מ׳

גורלו של עשו מורכב ממאבק הישרדותי מתמיד ושעבוד לאחיו הצעיר, ולכן נאמר לו וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, כלומר קיומך יהיה תלוי בכוחך הצבאי ובהצלחתך במלחמות. למרות עוצמתו, נגזר עליו וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד, שכן חרבו לא תועיל לו מול יעקב, אך שעבוד זה אינו מוחלט אלא תלוי בכך שיעקב ישמור על התורה והמצוות. הפתח לשחרור מותנה במילים וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיר (מלשון רדייה או צער), כלומר כאשר ישראל יחטאו ויעזבו את דרך הישר, יזכה עשו לשלוט, או לחלופין כאשר יעקב ישעבד אותו באכזריות והוא יזעק אל ה' מתוך צער. כתוצאה מתהליכים אלו, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, ועשו יצליח להשתחרר זמנית מעבדותו, אף שלא יהפוך לאדון על ישראל. דברים אלו מהווים גם אזהרה לישראל שלא להכביד את עולם על אדום יתר על המידה, שכן לחץ מוגזם יוביל בהכרח למרידה ולפריקת העול.