תארו לעצמכם מצב שבו שני אחים צריכים לחיות יחד, כשאחד מהם חזק מאוד מבחינה גופנית, אבל דווקא השני נבחר להיות המנהיג. יצחק אבינו מברך את בנו עשו ומתאר לו בדיוק איזה עתיד צפוי לו ולמשפחתו. יצחק אומר לעשו וְעַל חַרְבְּךָ תִֽחְיֶה. מכיוון שעשו הוא איש שדה שאוהב לפעול בחוץ, יצחק מברך אותו שיהיה לו כוח רב, שהוא יצליח לנצח במלחמותיו, ושהקיום שלו יהיה תלוי בגבורה שלו וביכולת שלו להגן על עצמו.
אבל למרות הכוח הגדול הזה, יצחק מוסיף וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד. כלומר, עשו יהיה תחת ההנהגה של אחיו יעקב. הכוח הפיזי של עשו לא יעזור לו לשלוט על אחיו. האם המצב הזה יישאר כך לתמיד? יצחק מסביר שזה תלוי מאוד במעשים של יעקב. הוא אומר לעשו וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיר (מהמילה ירידה או תלונה). אם הילדים של יעקב ירדו ברמה הרוחנית שלהם ויעזבו את התורה ואת המצוות, לעשו תהיה סיבה מוצדקת להתלונן על כך שיעקב מחזיק בהנהגה למרות שהוא כבר לא ראוי לה.
כאשר זה יקרה, תתקיים ההבטחה וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. עול הוא מתקן ששמים על בעלי חיים כדי להוביל אותם. יצחק מבטיח לעשו שאם ישראל יחטאו, הוא יוכל להסיר את העול הזה ולהשתחרר מהשליטה של יעקב. עשו אמנם לא יהפוך לאדון על יעקב במקומו, אבל הוא יהיה אדם חופשי. זוהי בעצם תזכורת חשובה ליעקב ולנו, שהזכות להוביל תלויה תמיד בהתנהגות טובה ובשמירה על דרך הישר.