רבקה מצטטת את ציווי יצחק הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה, מתוך כוונה שהאוכל ישמש כעין קורבן המכשיר את המעמד. בדבריה היא משנה מעט את הניסוח המקורי ומדגישה שיצחק אמר וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה, כלומר ברכה שתינתן ברשותו של ה' והוא זה שיקיימה בפועל. ייתכן ששינוי זה מבהיר את כוונתו הרוחנית המקורית של יצחק, או שנועד להזהיר את יעקב כי מדובר בברכה נבואית נצחית שאסור שתגיע לעשו. מתוך הנחיה אלוהית, רבקה מנתבת את הברכה אל הבן הראוי לה מבלי לצער את יצחק העיוור למציאות, בטרם ימות, כמשמעות המילים לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי.
בראשית, פרק כ״ז, פסוק ז׳
פרשת תולדות
הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.