בראשית, פרק כ״ז, פסוק ח׳

רבקה פונה ליעקב בדחיפות ובזירוז, ומורה לו וְעַתָּה, כלומר מיד, לגשת אל הצאן ולהביא את הגדיים. מכיוון שהיא דורשת ממנו לבצע מעשה של גנבת דעת המנוגד לאופיו התמים, היא מפעילה את סמכותה האימהית ודורשת שְׁמַע בְּקֹלִי, כדי שלא יהסס ויקיים מצוות כיבוד אם כהכנה לקבלת הברכה. התוספת לַאֲשֶׁר מצביעה על דרישה לא רק לציות מעשי, אלא גם להבנה מעמיקה של כוונתה. מעבר לכך, רבקה פועלת כנביאה המוסמכת להורות על ביטול זמני של מצווה, והמילים אֲנִי מְצַוָּה מרמזות לשכינה ולכך שהציווי נובע ישירות מאת ה'.