בראשית, פרק כ״ז, פסוק כ״ט

המתברך יזכה לעליונות מקיפה, שבה יַעַבְדוּךָ עַמִּים חסרי שלטון בביצוע מלאכות כפיים כדי לאפשר לו להתפנות לעבודת ה', ואילו ממלכות עצמאיות יכירו בכבודו ויפטרו אותו ממס, ולכן וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ לְאֻמִּים. השליטה תתרחב גם לקרובי משפחה רחוקים בבחינת הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, בתנאי שהמתברך ישמור על רמתו הרוחנית וידבק בה'. הכפיפות במשפחה הקרובה מנוסחת במילים וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ תוך ייחוס לאם, משום שיצחק היה נשוי רק לה, כדי לכלול את בניה העתידיים, או כדי להימנע מתליית שעבוד בזרעו שלו. לבסוף נאמר אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ, כשהקללה מקדימה את הברכה כי מסלולם של צדיקים מתחיל בייסורים ונגמר בשלווה, או משום שיצחק סבר שהוא מברך את עשו וביקש להגן עליו משונאיו הרבים. המעבר בחלק זה מלשון רבים ליחיד מדגיש שכל אדם יקבל את גמולו באופן אישי, למעט חריגים כדוגמת נביא מוכיח או מברך מן השפה ולחוץ.